ילד מזדקן, ילד מתקלקל לומד את הפרנציפ רק אחרי שהוא נופל מדבר לא טוב, ילד תעזוב זה מה שאומרים לו כשהוא נופל ברחוב היום התעוררת בשתיים בצהריים ראית מה שעה איזה חושך בעיניים מה לעשות כשאבא מתעצבן אתה כבר השנה אמור להתחתן ילד מזדקן, ילד מתקלקל לומד את הפרנציפ רק אחרי שהוא נופל קמת והלכת לתל אביב בבוקר ראית אנשים שעולים כל כך ביוקר מה המחיר של ילד מלומד שלא רוצה לחיות ומרגיש כמו אף אחד ילד מזדקן, ילד דיפלומט מדבר הרבה - בשבילנו זה גר לו במיטה מדליק תנור חימום כמה זה מוזר כשחיים משעמום אמא יקרה, ילד מזדקן זה עצוב הרבה כשמלווים לך את הבן קחי אותי בצד, דברי אתי לבד אני רוצה לבנות קוביות על המרבד אמא מסכנה
יש לי ילדה אחת בלב יש לי ילדה בלב אותה אני אוהב יש לי ילדה אחת, אתה יודע היא הילדה שלי וגם אני שלה, אתה יודע כל יום אני שולח אותה לבית-ספר היא מחייכת לי וגם צוחקת לי ולפעמים היא בוכה אז אני עוזר לה כי היא הילדה שלי וגם אני שלה, אתה יודע ואם אתה אותה מכיר אתה רואה אותה - אתה רוצה לשיר יש לי ילדה קטנה אחת והיא חוזרת עוד מעט מבית-הספר בריצה את זרועותיי לא מחמיצה (ואחר כך היא תספר מה שהיה פחות או יותר) ילדה אחת - אתה יודע
יפו ד' שמאלה הפעמונים 9 בן-בסט ועולים למעלה 12 המדרגות בן-בסט דופקים על הדלת ופותחת הגברת בן-בסט איפה היא בבית איפה היא בתך ירדנה בן-בסט שלום לך ירדנה אני כבר הגעתי הנה בן-בסט גם אני חיכיתי ושמחתי וקיוויתי בן-בסט שולי נעליים מרבדים אפרוש רגלייך בן-בסט קשור את אופניך ועשה חפץ ליבך אופני קשרתי ותודה שכך אמרת לי בן-בסט רגע רגע רגע כדי להמנע מפגע לא לשכוח כובע שיגן ולא משמש
כבר כתבו הרבה שירים על ים על הגלים והחוף וכמה טוב לשכב בחול החם להסתלבט על הנוף גלים גלים עולים עולים עושים סיבוב אראונד דה וו וגם אני יושב בחול כותב עוד שיר על מים (על ים גדול) קופצים במים כוכבים בוקע שיר ממלון וזה סימן לכל הדייגים שטוב לדוג ולא לישון הנה באופק ספינה דבר רגיל מן הסתם אבל הבחנתי מיד שזו ספינת חיל הים גלים גלים...
לא לא אוכל לדרוך במקום פרפר מסכן שלא מבין כלום מתי אעוף לי בשמי התלתן אם לא אמצא את גורלי כאן אמות בקרבך ירח תות רוצה להגיע עד סוף הגבהים אולי אמות צעיר כמו גיבורים אולי אשק לך ישר מהלב אם לא יהרגוני ולא אתאהב אמות בקרבך תחת ירח תות זוגות כומנו נולדו למיתה אם לא ימצאונו מה נעשה אולי אהבה תחת ירח תות אמות בקרבך תחת ירח תות
יש מקום אחרי הים נה נה נה נה אין בו לא כאב לא צער מעולם המקום יפה פלאי הוא וסודי הוא וסודי הוא גם שם בערב אתגנב לי ארטב לי באגם הקט שנח בטבורו אחר כך אשב על אבן ואשיר לך אנגן פזמון כל הליל אני בגנך מנסה למשוך את תשומת ליבך מתוקים שיחי התותים השמוטים ועדין ריחו של הדובדבן טעמם של החמציצים עם השפיצים יישאר לזמן על הכר הרך אשכב לי בניחותא ומיד אחוש כי טוב לי בעולם כוכבים יאירו ציפורים ישירו יזמרו שם כל הליל אני בגנך מנסה למשוך את תשומת ליבך לפעמים אקטוף לך פרח או ירח הוא אולי ישבור ת'קרח לא אני ואם הוא לא יעזור לי איזבלה יעזור לי מי לא מכיר את ידידיך או הוריך לא ראיתי את פניך מעולם אבל דמיוני אין גבול לו ובצר לו יעבוד חינם כל הליל אני בגנך מנסה למשוך את תשומת ליבך
אהבתי פעם נערה במשקפיים שראתה אותי קצת מטושטש ילדה כל כך יפה, אבל שנתיים היא לא ראתה אותי ממש בגלל החלונות שלה, האלה לא יצא לנו להיפגש היא הסתכלה עליי כמו מכלא את מבטה אפשר היה רק לנחש עם משקפייםת מה שלא עשינו צמודים בירידות, בעליות אבל כמה שקרובים היינו - תמיד היו בינינו זכוכיות אהבתי פעם נערה במשקפיים שראתה אותי קצת מטושטש ילדה כל כך יפה, אבל שנתיים היא לא ראתה אותי ממש היא לא ראתה אותי כמעט שנתיים יום אחד היא קמה והלכה אמרה: "הייתי בלי המשקפיים והוא היה כל כך דומה לך..." עם משקפיים, מה שלא עשינו צמודים בירידות, בעליות אבל כמה שקרובים היינו - תמיד היו בינינו זכוכיות... ילדה כל כך יפה, אבל שנתיים היא לא ראתה אותי ממש
בואי נגיד שאני שלך שאני אוהב אותך נשחק מעט לי זה לא אכפת אם נגיד שאני שלך, לרגע ונגיד שאת שלי שגם את אוהבת אותי לא אחליף אותך רק אטריף אותך אם נגיד שאת שלי ימים יגידו אם זה רציני אולי אפילו ייתכן משחק שני אז כל עוד אנחנו כאן ובינינו השולחן אם במונופול אפשרי הכל אז בואי נגיד שאני שלך ימים יגידו מה יש פה לדבר אולי אפילו נעשה משחק חוזר
אני פותח את החלונות - בן יהודה סטריט יוצא לשמש והבוקר שם תמיד עושה סימן להישאר אבל גם כן להיזהר אדם הולך לו ברחוב שלו - מברך שלום והכלבים שמה נובחים עליו - אוהו אדם הולך לו ברחובו והרחוב אומר לו בוא ניו-יורק, ניו-יורק זה לא בית ניו-יורק, ניו-יורק לא לא אם אתה יודע כמה - מסובך להתרגל אז תן לי עוד אחת מרימה - תן לי זמן להסתגל אם אתה יודע איפה - אז תגיד עכשיו מייד בינתיים אחכה לי - אחכה לי פה לבד מה יש בעיר הזאת ההומיה - ולמה זה כואב תמיד לפסוח בין הזאת להיא - תמיד מה שהווה זה שהיה - ולא מדברים על העתיד אם אתה יודע כמה - מסובך להתרגל אז תן לי עוד אחת מרימה - תן לי זמן להסתגל מסתכל בנעליים - מחזק את השרוכים ופותח את העין - לא מבין במרחקים כסאות הנוח עצובים עכשיו הנה בא הסתיו אפור שמים והחול רטוב - בת ים כמעט תמיד אני מרגיש אולי טיפונת מאוהב ניו-יורק, ניו-יורק זה לא בית ניו-יורק, ניו-יורק לא לא
קולי נאלם לבי נרגש בא לשכונה בחור חדש הומה נפשי לקראת מפגש בא לשכונה בחור חדש הוא יוצא לרחוב מטייל הלוך ושוב צעדו קליל כמנגינת חליל בעיקול הכביש, נאספו אישה ואיש להציץ בעיניו בזיו שעל פניו קולי נאלם... עם שחר אצא שערי אשזור יפה אחכה במורד אולי מפה ירד אימרו אחיי הייתן ליבו אלי האשב בצילו תגידו לי כן או לא קולי נאלם... בכיכר, בקפה נאספו בנות הרבה לחישה וחיוך כזה מתנוך לתנוך בחנות הבשר פה אחד נפל דבר שקולו ערב וכל אחד אותו אוהב קולי נאלם...
מה שמעתי שאומרים שאת ואני אולי נפרדים ואמרה לי חברה שאת בוכה נורא מה היה לך, אני שואל ותשובה לא מקבל כבר אמרתי, כבר אמרתי כבר אמרתי, אמרתי לך שאני אוהב אותך בתקופה שהייתה בקושי יצאנו מהמיטה והגשם בחלון היה אקורדיאון מה היה לך, אני לא מבין וקשה לי להאמין כבר אמרתי, כבר אמרתי כבר אמרתי, אמרתי לך שאני אוהב אותך
כל דבר כל דבר קט מותק מנקר לי את הלב אין דבר אין דבר קט מותק כשאני אותך אוהב את אומרת איזו שטות ומתחרטת תוך רגע פעוט אני צוחק לי - אין דבר אבל בתוך תוכי כבר מיתר אחד נשבר אני מטיח בך אשמה אבל הייתה זאת טעות איומה את סולחת - אין דבר אבל בתוך תוכך כבר מיתר אחד נשבר אני יודע שנתגבר יגליד הפצע בבוקר אחר כבר התרגלנו להתנדנד אבל אני רוצה לדעת היכן אני עומד